קשב מהו?

9 טיפים להתמודדות הורים - מתבגרים עם השינויים המאפיינים את גיל - ההתבגרות

תהליך ההתבגרות מתחיל בסביבות גילאי ה-10-עד שנות ה- 20,  המאופיין בשינויים גופניים- ביולוגיים, שינויים מיניים, שינויים התנהגותיים, שינויים קוגניטיביים ומוסריים ולהם השלכות פסיכולוגיות וחברתיות היוצרים עומס אדיר על המתבגרים וצורכים מהם אנרגיות רבות המתבטאות בתחושות של בלבול, חרדה ואובדן שליטה וחוסר אונים.

המתבגרים יוצאים  ל"מסע" של היכרות עם עצמם ומשרטטים  להם את הקווים המייחדים אותם ומבדילים בינם לבין אנשים אחרים ומאוד שואפים בתקופה זאת לרכוש את עצמאותם ואת זהותם האישית וליצור נפרדות מהוריהם. תהליך זה דורש מהם אחריות רבה, אומץ וחוסן נפשי כדי לצלוח תקופה זאת בהצלחה על- אף החששות , הבלבול והחרדות שהם חשים במסעם זה. המתבגרים מתקשים מאוד להשיג את עצמאותם בשל המכשולים שההורים מציבים בפניהם. גיבוש הזהות ורכישת העצמאות מתרחשים במקביל לתהליך ההיפרדות מן ההורים.

מאפייני גיל ההתבגרות-

בהיבט החברתי - המתבגרים מבלים זמן רב עם חבריהם ועם עצמם מאשר עם משפחתם, בדרך זאת הם מיישמים את היפרדותם מההורים, כתוצאה מכך גוברת התלות שלהם בחברים שבאמצעותם שואבים תמיכה ועידוד, דבר שעוזר להם להפחית את חרדותיהם. הקבוצה מאפשרת להם לראות את עצמם טובים יותר ובטוחים בדרכם ,דבר שעוזר להם  לאזור אומץ, לקלל, לנזוף, לתקוף, להשפיל ולזלזל מול כל סמכות שעומדת בדרכם לממש את עצמאותם. בנוסף בתקופה זאת למתבגרים יש הזדמנות להכיר את המין השני שתורם רבות למעמדם החברתי ולדימוי העצמי שלהם.


בהיבט הלימודי- המתבגרים חשים בתקופה זאת במשבר לימודי המתבטא בירידה במוטיבציה בגישה עוינת כלפי בית- הספר, בניסיונות היעדרות מבית- הספר, ירידה 

מסוימת בהישגים  המעוררים מחלוקות וקונפליקטים רבים בנושא זה מול ההורים, דבר שגורם לחוסר יציבות במשפחה ולפגיעה במערכת היחסים בין הצדדים.

 


בהיבט התנהגותי – גיל ההתבגרות מאופיין בהעדר יציבות ובתנודתיות במצבי -הרוח שלהם שנעים מאדישות ושאננות להתקפי מוטיבציה, משמחה לכעס, מסדר וניקיון לחוסר סדר, מיחס כבוד והערכה לזלזול והשפלה, ועוד. המתבגרים שואפים לממש את העצמאות והיכולות שהם מגלים בעצמם, אך לא תמיד הם מוכנים לשאת את מלוא האחריות הנדרשת מהם והפער שנוצר בין היכולות שלהם למימושם במציאות גורמת לעיתים קרובות לערעור הביטחון העצמי, לפגיעה בדימוי העצמי ובתחושת הערך שלהם , כתוצאה מכך הם מגיבים בעויינות כלפי ההורים והסביבה בצעקות קולניות, בזלזול והתרסה, באגוצנטריות ועוד.

 


בהיבט הרגשי-  השינויים הרגשיים  בגיבוש הזהות האישית ורכישת עצמאות מלווים את עולם המתבגרים בתחושות עזות של בלבול, חרדה, אובדן שליטה וחוסר אונים, אך בסיום התהליך  שהוא עושה עם עצמו- הוא מקבל את עצמו, את מראהו, את מינו, את דעותיו ואת תכונותיו וסולל את דרכו לעצמאות בטוחה ונכונה לאישיותו.

בהיבט הגופני- השינויים הגופניים תופסים מקום מרכזי בחייהם של המתבגרים, קצב הגדילה המואץ מערער את ביטחונם העצמי .

המתבגר חווה את השינויים בקולו המתחלף ללא שליטה, הגפיים מתארכים, החזה צומח ומתפתח, הופעת הווסת, הופעת קרי לילה , שיעור יתר או העדר שיעור, פצעי בגרות, מבנה הגוף משתנה בגובה, בהשמנה ועוד. שינויים מואצים אלה גורמים לחוויה מפחידה של בגידת הגוף ואין למתבגרים שליטה עליה, דבר המעורר בהם פחד, תסכול, חרדה וחוסר אונים.


בהיבט הנפשי-  הלחצים הנפשיים שחווים המתבגרים בשל כל אותם שינויים, עלולים לגרום להם למצוקות רגשיות המלוות בהתבודדות והסתגרות בעולמם הפנימי.

 

דימוי עצמי נמוך עלול לגרום להם לדיכאון ולחרדה ובהעדר טיפול, מצבם הנפשי עלול להידרדר.

הסיבות לקשיים בהתמודדות ההורים עם השינויים בעולם המתבגרים הם:

תופעות ההתבגרות מערערות את מערכות היחסים בין ההורים למתבגרים ומשנים את הדינמיקה ואת האווירה המשפחתית שהייתה קיימת במשפחתם.

הדאגה והמעורבות של ההורים בחיי המתבגרים מעוררת התנגדות וכעס מצד המתבגרים בעוד שאותה התערבות התקבלה בעבר בהמון אהבה והבנה.

המתבגרים מפרשים התערבות זאת מצד ההורים כחדירה ופלישה לעולמם הפרטי וחוסר הבנה וכבוד אליהם.

ההורים חשים מיותרים וממודרים מעולמם של המתבגרים ומציאות זאת מעוררת חרדות, לחצים ולעיתים מובילה גם למשברים בחיי המשפחה.

הסיבות לכך נובעות בשל:

א.     המתבגר אינו רואה יותר את ההורה שלו כסמכות עליונה הקובעת והמחליטה על חייו.

ב.     ההורה חש אובדן שליטה ואובדן משמעות בתפקידו ההורי, בשל שהות המתבגר מחוץ לבית או במרחב הפרטי והמבודד שלו.

ג.      זיכרונות העבר- התמודדות הורים רבים עם גיל ההתבגרות מחזירה אותם לקשיים שחוו עם ההתבגרות שלהם עם הוריהם. תחושות אלה מעוררות כעסים ותסכולים מהעבר ותחושות אלה מחלישות אותנו כהורים למתבגרים.

ד.      שלב אמצע החיים- הורים למתבגרים מוטרדים לא מעט משינויים הורמונליים, משינויים התפתחותיים מבחינה מקצועית ואישית שהם חווים בגילאי ה-30-40 לחייהם, בנוסף לכך עליהם לתמרן בטיפול בהוריהם המזדקנים לבין ההתמודדות עם המתבגר שלהם.

ה.     מבחן הזוגיות– קונפליקטים עם המתבגרים יוצרים לעיתים קרובות מתחים בין ההורים העלולים להוביל למשבר בחיי הזוגיות.

ו.        קנאה- הורים רבים עלולים לחוש קנאה לא מודעת במראה החיצוני של המתבגר שלהם, דבר העלול לגרום למתח ומריבות בין ההורים ובין המתבגרים.

ז.       ריבוי תאוריות בחינוך הילדים הם סיבה נוספת לקושי של ההורים בהתמודדותם עם גיל ההתבגרות.

ח.     עולם טכנולוגי- הפער הגדול בידע הטכנולוגי של המתבגרים להוריהם יוצר ריחוק וניכור המלווה ביחס מזלזל כלפי ההורים מצד המתבגרים.

ט.     אחריות הורית- הורים רבים טרודים בכלכלת המשפחה ושוהים את מרבית זמנם.

עדכון מערכת ההפעלה תוביל לשיפור מערכת היחסים   

לגיל ההתבגרות יש השפעות רבות על התא המשפחתי וישנה חשיבות רבה מצד ההורים להבין את מאפייני גיל ההתבגרות ,לצורך זה יש לעדכן את מערכת ההפעלה החדשה בתפקידכם ההורי. ברגע שתצליחו להבין אותם ולהיות להם למשענת בתקופה כה מטלטלת בחייהם, אתם תזכו להערכה ולכבוד מצדם ותישארו להיות משמעותיים עבורם.

במידה ולא תעדכנו את מערכת ההפעלה החדשה – אתם תמצאו את עצמכם במאבקי- כוח מולם ברצונכם להשיב את השליטה והמשמעות לחייכם.

במאבקים כאלה כולם יצאו פגועים ומותשים.

לסוגי המשפחות יש השפעה רבה על התא המשפחתי-

משפחות נוקשות ושמרניות- היחסים הופכים מתוחים, מלאי כעס ותסכול.

משפחות גמישות המקבלות שינויים בקלות- יצליחו להתמודד עם השינויים והאתגרים בגיל ההתבגרות.

משפחות שאינן מתגמשות- עלולות ליצור קרע עמוק בין המתבגר להוריו, דבר המסכן את המתבגר ופוגע בכל המשפחה.

 

12 טיפים להתמודדות הורים מול מתבגרים:

א.     מתפקידנו לשמור על יציבות ולהעניק להם קרקע בטוחה שעליה הם  יוכלו לעשות את כל השינויים שהם רוצים לנסות לעשות.

ב.     להקשיב ולהכיל את התנודתיות במצבי הרוח שלהם בהתנהגות הקיצונית שלהם.

ג.      להקנות ערכים של אחריות ועצמאות, מעורבות ואכפתיות.

ד.      להעניק אהבה, קבלה, גבולות בכבוד וביטחון

ה.     חשוב להעביר להם את האחריות וללמד אותם לשאת בתוצאות

ו.        קבלו אותם, כבדו אותם כמה שיותר ועימדו לצידם, גם אם עשו שטות- שימו את היחסים ביניכם מעל הכל.

ז.       תגיבו בעקביות ובנחישות ותתייחסו עניינית לבקשותיהם.

ח.     לייצר תקשורת מכבדת, עניינית ובעיקר נעימה.

ט.     עלינו לוותר על השליטה ולהשכיל להבין שאין זה אישי נגדנו

י.        עלינו לגלות התעניינות והתמצאות בנעשה בבית- הספר.

יא.   לתמוך ולעודד את המקומות שהם טובים בהם.

יב.   לייצר אווירה תומכת לימודים ולהימנע מביקורת, לחץ ומתחים בלתי פוסקים.

 לסיכום –

ברגע שההורים יבינו שהכעס והתסכול מצד המתבגרים עליהם, נועד למעשה לצורך שלהם לעצמאות ולפיתוח הערך העצמי שלהם ולכן עלינו לאפשר להם מרחב מחייה ויכולת החלטה ולהגביר את הרגישות והכבוד במערכת היחסים שבינינו. בנוסף לכך עלינו לוותר על השליטה  ההורית על העליונות ההורית ולנסות לסמוך על המתבגרים שלנו , כשאנו מביעים את דעתנו האישית בעודנו מותחים ומגמישים את גבולות וחוקי הבית שמותאמים לגילם, גם אם תהיה התנגדות מצידם.  חשוב לציין שלמרות התנגדותם ,המתבגרים  מאוד זקוקים שיעמדו מולם הורים מגובשים בהשקפת עולמם, מאמינים ובטוחים בתפקידם ובסמכותם ההורית, נוכחים בכל זמן נתון, הורים אחראיים ומשמעותיים בחייהם  ובעיקר לא חברים שלהם.

 

אותם משפחות שישכילו לשנות את דפוסי החשיבה שלהם בהגמשת החוקים והגבולות המותאמים לעולם המתבגרים, יזכו לשיתוף והתייעצות עם המתבגרים ולאווירה נעימה ומכבדת ביניהם.

                                      מקווה שמצאתם מענה לצרכים שלכם במדריך שלי.

יפה כהן – מנחת הורים ומשפחה מוסמכת, מנחה ומאמנת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז -ADHD- מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית, מאמנת מתבגרים- בוגרת מכון אדלר וחברה בלשכת המאמנים בישראל. 

 יש חשיבות לנו ההורים, בקבלת הנחייה אישית לרכישת כישורים להתמודדות יעילה יותר, מתוך כבוד, אמונה, הבנה, קבלה ותמיכה ליצירת אווירה נעימה ומכבדת.

 

אני כאן עבורכם!
יפה כהן, מאמנת אישית ומנחת הורים מוסמכת
צרו איתי קשר –  050-5926666

או מלא את הטופס ואחזור אליך בהקדם

סגירת תפריט
דילוג לתוכן