קשב מהו?

13 טיפים לתקשורת מקרבת עם המתבגר שלך

גיל ההתבגרות מציב אתגרים לא פשוטים עבורנו כהורים ומביא עימו קשיים חדשים בהתמודדות היומיומית שלנו איתם. אנו ההורים מתקשים לקבל את השינויים בחיי המתבגרים שלנו, ורואים את  השינויים שמתחוללים בעולמם בדרך התנהגותם כדבר מוזר ולא ברור ומתקשים  לקבל ולהתחבר אליהם. כהורים נוכל למזער את הקשיים בהתמודדות שלנו עם המתבגרים בשתי דרכים -

האחת- לפתח אמפתיה כלפי המתבגר שלנו ולנסות להיזכר בסיטואציות דומות ולהתחבר לתחושות ולרגשות שלנו כשהיינו בגילם כמתבגרים.

השנייה- להעשיר את עולם הידע שלנו כהורים וללמוד על מאפייני הגיל מבחינה פסיכולוגית ועל כל השינויים שמתחוללים במתבגרים על- מנת להבין יותר את עולמם ולדעת למה לצפות מהם בגיל זה.

תופעות ההתבגרות מערערות את מערכות היחסים בין ההורים למתבגרים ומשנים את הדינמיקה ואת האווירה המשפחתית שהייתה קיימת במשפחתם.

טיפ ראשון - "תכנסו לנעליהם"

תנסו  לקחת נשימה עמוקה לפני שתגיבו בכעס עליהם ונסו להיזכר בתקופות ההתבגרות שלכם, איך הרגשתם ומה עבר עליכם באותם ימים ,וזאת כדי שתוכלו לגייס הבנה ואמפתיה כלפיהם בהתמודדות שלהם מולכם כהורים.


לדוגמה - "אהבתי לנגן מאוד בצעירותי וכה רציתי שאמי תעריץ אותי על כשרון נגינתי, אך אמי גרמה לי

להרגיש שזה לא טוב ותמיד נתנה לי להרגיש שאינני שווה". "ולרגע נזכרתי במתח ובלחץ שאני משדר מול בני כשמביא לי ציון נמוך במתמטיקה"

הכאב שחווינו בילדותנו גורם להרוס ולנפץ את הקרובים לנו כמו שעשו לנו בעבר.

טיפ שני- גיבוש זהות אישית

חשוב לנו כהורים להבין, שכדי לבנות זהות נפרדת משלנו, יש למתבגר צורך  להתנגד למי שאנחנו ולדרך החשיבה שלנו ובדרך זאת הוא יגבש את עולמו הפרטי ויסלול את דרכו האישית לעצמאותו. עלינו להבין שזהו תהליך נורמטיבי וחיוני ביותר להתפתחותו התקינה וזה יעזור לנו להגיב ביתר איפוק ובאופן מותאם יותר.

לדוגמה- " בני בן ה- 14 אינו מוכן להצטרף אלינו יותר לבקר את המשפחה ומעדיף להישאר לבד בחדרו" תשובתו אלינו-" שמעתי אתכם ואני בוחר להיות עם עצמי היום"

 

זהו תהליך טבעי ומתבקש בגיבוש הזהות הייחודית והעצמאית שלהם וחשוב להירגע ולהבין שזאת דרכם לבחון את עצמם ואת העולם בדרכם.ה

טיפ שלישי- תבינו את התנודתיות במצבי- הרוח שלהם

החוויות הגופניות והשינויים ההורמונליים שמתחוללים במתבגרים מתבטאים בשינויים קיצוניים במצבי- הרוח ובמעברים חדים בין עצבות לשמחה, בין עליזות לדיכאון. קבלו בהבנה את התנודות במצב- הרוח שלהם, ותהיו שם בעבורם בהכלה מלאה ואמפתיה מרובה לרגשותיהם, כי יש חשיבות רבה לפריקת מתחים  אלה, זה נורמלי ומותאם לגילם.

לדוגמא- "תעזבי אותי לנפשי, ואל תציקי לי יותר כשאת חוזרת מהעבודה" אומר לי בני בצעקות, כשאני מנסה ברוך לשאול לשלומו ולהתעניין בו, ופתאום לאחר כשעה כשהוא צריך משהו ממני,  מתרחש המהפך הגדול: נחמדות, חיזור וטון שונה לחלוטין ולאחר שהשיג את מבוקשו, זה שוב משתנה לרעה.

 

עלינו להשכיל ולהבין, שזה לא אישי וזה דפוס תקשורתי שהמתבגרים מפתחים לחיפוש עצמי, התגבשות ועצמאות.

טיפ רביעי- הימנעו ממאבקי – כוח בשליטה

גיל ההתבגרות מסתמן במאבקי כוח מול ההורים, דבר שמעורר בחיי המשפחה ויכוחים אין סופיים כמעט על כל דבר, וזאת כדי למרוד ולפתח סגנון חיים משלהם. חשוב  לכם כהורים לא ללכת ראש בראש איתם וכדאי מאוד שתבחרו כמה קווים אדומים שעליהם אתם לא מוותרים ותנסו בבהירות, בנחישות ובעקביות להעבירם למתבגרים שלכם. על כל השאר אל תתעקשו ואל תכנסו לוויכוחים מיותרים וכך תמזערו את מאבקי הכוח ביניכם.

לדוגמא- " תדיחי  מיד את הכלים ותנקי את המטבח לאחר שאכלת "- אמרתי לבתי והיא סירבה והמשיכה לצפות בטלוויזיה והצעקות בינינו רק גברו מרגע לרגע ללא הועיל "…

במצב של שליטה הורית – הבית נהפך לשדה קרב, אין שיתוף פעולה, אין הרמוניה, וזה מוביל לרוגז וזעם, מריבות, צעקות ומכות.

אפשר אחרת- ניתן להגיע להסכם מכבד  בשימת גבולות עם המתבגרת ולומר לה-" באחריותך לנקות את המטבח בשעה הקרובה, קחי את הזמן. חשוב שתדעי שאני לא אכנס למטבח להכין ארוחת ערב כשהמטבח לא נקי.

 

טיפ חמישי- כבדו את הפרטיות של המתבגר

אחד המאפיינים הבולטים בגיל ההתבגרות היא התרחקות מהמסגרת המשפחתית המתבטאת בהסתגרות בחדר ובשמירה על פרטיותו. כבדו את הספייס שהוא זקוק לו ומותר שלא תדעו עליו הכול. יחד עם זאת שימרו על ערנות מבוקרת בחייו ושימו לב לשינויים שחלים בהתנהגותו.

לדוגמא- המתבגר מסתודד  עם חבריו שעות בחדרו  ואני  נכנסת לחדרו מתעניינת בהם ומציעה להם שתייה ועוד…בני כועס עליי וטוען שאני קרצייה ומבקש ממני להפסיק זאת.

חשוב שנאפשר את פרטיותו של המתבגר, כי המרחב שנעניק לו יאפשר את החיבור והקשר בינינו. ככל שנדחף יותר ונציק יותר, כך נמצא את עצמנו מורחקים מהם.

 

 

טיפ שישי- החברה כמקור לתחושת השייכות

בגיל זה המתבגרים מתנתקים מההורים ומרחיבים את מעגל החברויות שלהם. עולם החברים הוא מאוד חשוב ומשמעותי בעבורם ומשמשים להם כעוגן עיקרי בחייהם. תהליך זה מאוד נחוץ עבורם ,כדי להצליח בתהליך ההיפרדות מאיתנו  ובניית העצמאות שלהם. זהו תהליך טבעי ואין שום סיבה שניפגע מהם. עלינו לקבל זאת בהבנה.

לדוגמא- הורים רבים מתלוננים- " כל היום רק חברים וחברות, שום דבר אחר לא קיים בעולמם".

הורים רבים נפגעים שהחברים מאוד משמעותיים בעיניהם ואינם יוצרים תקשורת עם הוריהם. עליכם להבין שהנוכחות שלכם רק עושה אותו יותר "ילד" בעיני עצמו ובעיני חבריו, והוא ממש לא צריך את זה.

הוא רוצה להפגין עצמאות ובגרות ולהשתייך ל "קבוצת השווים".

טיפ שביעי- תהיו תמיד שם בשבילם ולמענם

אחד התחושות  הבולטות של ההורים היא שהמתבגרים אינם זקוקים להם יותר ולמעשה הם נטשו אתכם למען החברים שלהם. הנכם טועים בתחושה זאת, כי המתבגר מאוד זקוק לכם ויש חשיבות רבה לנוכחות ההורית שלכם בחייו. אתם המקום הבטוח שעליו הוא יכול להישען ולסמוך בשעת הצורך. בכל שיחה שהינכם מנהלים מולו העבירו לו מסר שאתם תמיד שם בשבילם ללא תנאים ובאהבה רבה, כי הם יקרים וחשובים לכם ביותר.

לדוגמא- "חשוב לנו לציין בפניך, שתמיד אנחנו כאן בשבילך בטוב וברע ונעשה         

              הכל למענך".

מתבגרים זקוקים להורים סמכותיים, מכילים, מקבלים, מבינים, משרים ביטחון ומציבים גבולות. המתבגרים זקוקים לנו, אבל בצורה אחרת. זה משהו שדורש מאיתנו ההורים השקעת מחשבה והרבה רצון טוב.

טיפ שמיני- תהיו הורים ולא חברים שלהם

הורים רבים מנסים להיות חברים של המתבגר שלהם בדרכים רבות, כמו למשל- להתלבש כמוהו, לדבר בסלנג, לשמוע מוזיקה שהוא אוהב ועוד.. המתבגר מתבייש בהוריו ותופעה זאת מרגיזה אותו ואינו רוצה את הוריו כחבר שלו. המתבגר רוצה את ההורים שלו כהורים ברורים, איתנים ונוכחים בחייו.

    לדוגמא- "שתפסיק להתערב לי בעניינים שלי, ולהיות חברה של החברים שלי" –                                            אומר בני בן ה- 15 לאביו. או:" החברים שלי מחוץ לתחום, אל תדחפי, אל תתחנפי,         בלי טובות, רק שלא תעשי לי פדיחות"!

מתבגרים מגיבים לעיתים בזלזול לניסיונות שלנו לתקשר איתם כחברים, מעבר לכך, המתבגר יכול לעשות שימוש מניפולטיבי במסר הכפול שהאם מעבירה כשפעם היא "חברה" ופעם "אמא".

טיפ תשיעי-המנעו משיפוטיות וביקורתיות

דימוי העצמי של המתבגר אינו גבוה בשנים אלה ומנגנון ההשמדה שלו עובד שעות נוספות. המשימה שלכם היא להימנע מלבקר ולהשפיל אותו ולגלות חוסר שביעות רצון ממעשיו ותפקידכם החשוב הוא לעודד ולהדגיש בשיחות איתם את העוצמות ונקודות האור שאתם רואים בהם. דבר זה יחזק אותם ויעלה את ביטחונם העצמי.

לדוגמה- " הוא כל הזמן עוזר לאחרים וכולם מנצלים אותו- הוא פשוט פראייר".

אפשר לראות את העוצמה והאור שבו-" אני אוהבת את הרגישות והאכפתיות שלך לאנשים שבסביבתך".

אובדן השליטה שלנו כהורים ואובדן המשמעות מייצרת קשת רחבה של תגובות, החל בעלבונות וכלה בניסיונות פלישה גסים ותוקפניים לתוך עולמם המתהווה של המתבגרים. מצבים אלה גוררים מערכת יחסים ביקורתית ושיפוטית וחשוב שנימנע מכך.

טיפ עשירי – אי – סדר ובלגן בחדר

תופעה אופיינית לגיל זה ורבים ההורים שמפרשים את הבלגן בחדר כזלזול וחוסר הערכה להורים ובדרך כלל זה מוביל לכעסים, מחלוקות ולהידרדרות במערכת היחסים עם המתבגרים. חשוב להבין שיש להם קושי להיות מסודרים, והבלגן בחדר מצביע על הבלגן בנפשו של המתבגר וזה קשור לבלבול שהם מרגישים בגיל זה וכלל זה אינו נגדכם. רצוי לכם להגיב לתופעה זאת באופן מותאם יותר ולחשוב יחדיו על פתרונות אפשריים וישימים, הטובים לשני הצדדים.

לדוגמה-" הוא מפוזר ועושה כל כך בלגן בחדר", "לא אתן לך לצאת עם חברך הערב עד שהחדר לא יהיה מסודר"

ניתן להגיע להסכם בין המתבגר לאימו: " אתה הממונה הבלעדי על חדרך ואמנע מלהעיר לך  יותר , ולא אכנס לחדרך, מתפקידך להוציא את הכביסה שלך לסל הכללי"…

טיפ אחת עשרה -"אני רעב-אין אוכל בבית"

תופעה אופיינית בגיל זה של רעב מוגבר וחוסר שביעות רצון ממצב התזונה בבית. המתבגרים מרבים לפתוח את המקרר ולחסל כל מה שיש ומרבים להתלונן שאין מה לאכול בבית. בגיל זה יש קפיצה משמעותית בהתפתחות הגופנית והפיזית ולכן הרעב גובר והאכילה מרובה. נסו לעודד לתזונה בריאה ואל תתייחסו לקיטורים.

לדוגמה– " אני מבינה שאתה רעב ושאתה נמצא בתקופה כזאת של התפתחות וצמיחה, אך חשוב לי לומר לך שאני אחראית על 3 ארוחות ביום ולשאר אתה תדאג באוכל בריא כמו: ירקות, דגנים, כריכים בריאים ועוד.

ניתן להגיע להסכמה משותפת מה האחריות של כל אחד בכדי לעבור תקופה זאת בשלום.

       טיפ שנים עשר- "אין לי מה ללבוש"

תופעה ידועה ומוכרת במשפחות רבות של תלונות וריבוי קונפליקטים עם המתבגרת על כך שאין לה בגדים למסיבה,  למרות שהארון מתפוצץ מכמות הבגדים שבו. בגיל זה יש חשיבות רבה לנושא זה עבור המתבגרים וחשוב שתנסו רק להקשיב ולהיות איתה בחוויית התסכול שלה, הדרך היחידה שתעזור לה, זה להיות איתה בתחושת הכאב שלה ולהבין אותה. להקשבה יש משמעות רבה לרכך את התחושה וליצור קירבה והבנה.

לדוגמה- " אני מאוד מבינה את התחושה שלך שאין לך מה ללבוש, מה יעזור לך להרגיש אחרת ומה את מצפה ממני ברגע זה?

שיח מכיל ואמפאטי ממקום של הקשבה, יכול להרגיע את רגעי התסכול ולהגיע ממקום מכבד להחלטות בנידון ולשימת גבולות  בכבוד.

     טיפ שלושה עשר- הומור וצחוק יסייעו להקליל את האווירה

נסו דרך חוש הומור להתייחס למצבים קיצוניים בהתנהגותם של המתבגרים ולהיעזר לשתף אותם מעולמכם האישי כשהייתם בגילם ולצחוק על אותם רגעים. בדרך זאת הם יבינו מה קורה להם ומה עובר להם בראש.

לדוגמה–  "נפלתי מהכיסא בשיעור מתמטיקה וכולם צחקו עליי"- סיפר לי בני בן ה- 14 . ואיך הרגשת שכולם צחקו ? שאלתי את בני

תשובתו הייתה- "הצטרפתי לצחוק חבריי וציינתי בפניהם שבגלל המשקל העודף שלי נפלתי"…

           ככל שנרבה להשתמש בכלי זה, כך נצליח לשפר את כושר העמידה שלנו לנוכח לחצים ויכולת התמודדות שלנו עם אתגרי החיים. הומור וצחוק מסייעים לנו להתגבר על כל מיני קשיים ומצוקות בחיים בכלל ובגיל ההתבגרות בפרט.

                                      

                                מקווה שמצאתם מענה לצרכים שלכם במדריך שלי.

יפה כהן – מנחת הורים ומשפחה מוסמכת, מנחה ומאמנת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז -ADHD- מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית, מאמנת מתבגרים- בוגרת מכון אדלר וחברה בלשכת המאמנים בישראל. 

 יש חשיבות לנו ההורים, בקבלת הנחייה אישית לרכישת כישורים להתמודדות יעילה יותר, מתוך כבוד, אמונה, הבנה, קבלה ותמיכה ליצירת אווירה נעימה ומכבדת.

 

אני כאן עבורכם!
יפה כהן, מאמנת אישית ומנחת הורים מוסמכת
צרו איתי קשר –  050-5926666

 

 

 

 

או מלא את הטופס ואחזור אליך בהקדם

סגירת תפריט
דילוג לתוכן