קשב מהו?

קשב מהו?

תפקודי הקשב הם מהתפקודים המכריעים באיכות תפקודו של אדם בכל מטלות חייו, ולא רק במטלות אקדמיות וחשיבתיות. אופיים של תפקודים אלה מולד, תפקודי הקשב מופעלים באופן בלתי רצוני ובאופן רצוני.

זהו ליקוי ראשוני התפתחותי, שמשפיע על היכולת לתפקד בהצלחה בהתאם לגיל ולכישורים במהלך החיים ובכל מעגלי החיים. הליקוי מורכב מבעיות בטווח הקשב ומאופיין בפעילות יתר. כמו-כן זהו ליקוי ביכולת הפעלת עכבות לצורך שליטה בדחפים וריסון התנהגות, המאופיין בקשיים במילוי אחר כללים והוראות וחוסר עקביות באופן התגובה למצבים……

אצל אדם עם הפרעת קשב וריכוז בולט הקושי לעכב תגובה, בולט הקושי בתפקוד הניהולי ובויסות הרגשי, מנגנון העכבה אינו יעיל ומכאן, למשל, התגובות האימפולסיביות וחוסר התכנון.

ניתן לדמות את התפקודים הנוירולוגיים (המוח): פיסיולוגיים, תחושתיים, מרחביים, מוטוריים, שפתיים וזיכרון לתזמורת ואילו את התפקודים הניהוליים למנצח על התזמורת מאחר והם מאפשרים את האיזון בין מיומנויות ניהול עצמי לבין המיומנויות המטה קוגניטיביות……

סוגי הקשב העיקריים הם:

א. קשב ממוקד וקשב סלקטיבי:
מאופיין בקושי היכולת לעבודה עצמית והסחות ע"י קולות וגירויים חזותיים.
ב. קשב מתמשך:
מאופיין בקושי היכולת להתמודד עם מטלות ממושכות…
ג. קשב מפוצל או הפניית קשב:
מאופיין בקושי בהעתקה, קושי בקריאת טקסט, בפתרון תרגילי שרשרת ובמעבר בין פעילויות.
ד. מערכת בקרת קשב:
מאופיין בקושי בביצוע משימות עמומות, הכנה למבחן, פירוק עבודות מורכבות לשלבים, פתרון בעיות מילוליות במתמטיקה.

התנהגויות בבית
קשיים בקימה בבוקר, קשיים בהתארגנות לבית- הספר, קושי להכין שעורי בית, מריבות והרס חפצים, שעות צפייה ארוכות ושהייה מול המחשב וחוסר עקביות.

התנהגות בכיתה
קשיים לשבת במקום, תנועתיות יתר, יציאה החוצה ללא אישור.
קשיים בהקשבה, יכולת הקשבה למשך זמן קצר.
אימפולסיביות המתבטא בחוסר סבלנות ,בהתפרצויות זעם ובעימותים עם חברים.

התנהגות בהפסקה
עליז ופעלתן כשבכיתה הינו מנותק, מוקד חברתי, מעורבות במעשי קונדס, לעיתים הם מנודים חברתית ומרבים לשחק לבד, ילדים שנוטים לפעילות עם ריגושים: טיפוס על עצים, מתנדבים לפעילויות מסוכנות ועוד.

הפרעת קשב פוגשת את המשפחה פוגשת את ההורים:
ההורים נדרשים לערנות מתמדת למצב הילד ולידע רב באשר לטיפול בו בחיי היומיום ובעיקר בשעות מצוקה. יחסה של המשפחה ל' הופעת' הפרעת הקשב בחייה, הוא מרכיב מהותי בהתמודדות אשר נע בין פתיחות ובין סגירות. משפחה בעלת מערכת פתוחה, המקיימת יחסי גומלין עם המשפחה המורחבת ועם הסביבה החינוכית, מאפשרת התערבות סיוע בעת הצורך וצמיחה. משפחה בעלת מערכת סגורה, ששומרת על עצמה מפני הסביבה ומתקשה לעודד יחסי קרבה, עלולה למצוא את עצמה בבדידות המקשה על גיוס משאבים לצורך ההתמודדות. רוב המשפחות נמצאות אי שם על פני הרצף ורמת הפתיחות משתנה בתקופות שונות של חייהן ומושפעת ממגוון לחצים.
נמצא כי ככל שרמת המתח בקרב ההורים רבה יותר, כך הם נוטים לתפוס את תפקודם כפחות תקין. דימוי עצמי ושליטה מסייעים מאוד להורה להתמודד עם מצבי הדחק.ככל שהדימוי העצמי של ההורה ויכולת השליטה שלו גבוהים יותר, כך תהיה יכולת ההתמודדות שלו טובה יותר. תמיכה חברתית נקשרת באופן ישיר לנושא זה, כאשר קיימת מידה גבוהה של תמיכה חברתית, יש לצפות לדימוי עצמי חיובי יותר, מאחר שהפרט מקבל משוב המסייע לו להתמודד עם המצב.

אחים לילדים עם ADHD- עלולים לחוש
א. תחרות על אהבת ההורים ומשאבים חומריים ורגשיים.
ב. קנאה שנגרמת מהתחרות.
ג. ציפייה הורית ליחסי אהבה, קבלה ונתינה ללא תנאי כלפי האחים האחרים.
ד. דאגה וחרדה.
ה. כעס על האח ה 'מציק'.
ו. כעס על ההורים שמשקיעים משאבים באח.
ז. בושה
ח. רצון לעמוד בציפיות ולהיות הילד הטוב והמוצלח
ט. התמודדות לבד עם רגשות הקנאה, הכעס והמבוכה.

מה אפשר לעשות למען האח או האחות שאינם סובלים מהפרעת קשב?
א. הקפידו לבלות עם ילדיכם ביחידות- עם כל ילד בנפרד.
ב. בלו בפעילויות משפחתיות, והקפידו על הבניה זהירה של הפעילויות שתעשו בצוותא.
ג. הטילו על ילדיכם משימות נפרדות. אל תבקשו מהם למלא את החסר.
ד. אל תתלוננו באוזניהם על התנהגות אחיהם ובשום אופן אל תהפכו אותם לבני ברית שלכם.
ה. היו קשובים ואמפתיים לקשיים שלהם ותנו להם לגיטימציה ומקום בחיי המשפחה.

"ארגז הכלים" להתמודדות בתוך המשפחה
נוכחות הורית שומרת: נוכחות ההורה חשובה, הטרמה הכנת הילד לפני פעולה, תיווך והמללה- בניית תגובה מותאמת ודרך ביטוי ומשוב מתקן לצורך בניית דימוי עצמי חיובי.

רכשו ידע, קראו, התייעצו, שתפו אחרים, היעזרו בתמיכת הסביבה, סמכו על תחושת הלב שלכם, התמקדו בהכלת סבל הילד ואל תתנו לכעס שלכם למסך את הכאב של הילד, התמקדו בדרכים לעזור לילדכם ואל תגיבו בחומרה.

עמדו לצד ילדכם גם אם זה כרוך באי- נוחות, חזקו ביטחון ילדיכם ותמכו בו, עקבו אחר התפקוד החברתי של הילד, בחנו באילו מצבים הוא מצליח יותר ובאילו חווה תסכול וכישלון, היו פתוחים למו"מ עם ילדיכם על תכנון הכללים, קבעו עדיפויות: דברו בהיר וקצר, תנו המון חום ואהבה, פניות רגשית לילד, זהו את התחושות שלכם והסתייעו זה בזה כדי שתוכלו להפנות את האנרגיה הרגשית לסיוע לילד.

אני פה בשבילכם….

עקרונות בסיס ליצירת אווירה משפחתית מקבלת ומעודדת:
א. סביבה תומכת: העניקו ביטחון לילדכם, המשיכו להאמין בילד- וביכולותיו. זכרו כי הוא עובר חוויות יומיות המצריכות כוחות התמודדות, אל תאשימו אותו.
ב. ארגון הבית: סדרו את הבית באופן שיקל את ההתארגנות. מקמו חפצים- במקומות קבועים, הדביקו מדבקות על מדפים או על קופסאות כדי להקל על ההתמצאות. קבעו אזור בו מותר להשתולל ולהתפרע.
ג. לוחות זמנים: נסו לסייע לילד לעמוד בלוח הזמנים. הציבו שעון גדול בחדרו- והזכירו לו משימות עתידיות. השתדלו לנהל סדר יום קבוע ובו שעות קבועות לארוחות והקפידו על שגרה. הודיעו מראש לילדים על כל שינוי וחריגה מהשגרה, הסבירו מה ההתנהגות המצופה, מהם הכללים, מתי חוזרים וכו".
ד. כללים קצרים ופשוטים: קבעו כללים וחוקים קצרים ומובנים, חזרו עליהם שוב –ושוב. למשדל, במקום לאמור "סדר את החדר", אמרו:" אסוף את הבגדים", או "החזר הצעצועים למדף".
ה. מידע: השיגו מידע ממקורות מוסמכים בנוגע לנושאים המטרידים אתכם- כהורים. מומלץ לגלוש בפורמים כדי להתעדכן וללמוד מניסיונם של אחרים.

יחסים עם בית- הספר
א. שתפו את הצוות בדאגותיכם.
ב. אל תסתירו מידע חשוב מצוות בית- הספר.
ג. סמכו על בית- הספר והעריכו את יכולותיו.

יחסי האמון ושיתוף הפעולה שתבנו עם המורים, יזמנו לכם את האפשרות שגם המורה מצדו יעביר אליכם את זווית הראייה שלו על הילד באופן כן וחיובי, וכך למעשה אתם תנהלו מגעים של הפריה הדדית, לטובת כל הצדדים.

אני כאן עבורכם!
יפה כהן, מאמנת ומנחת הורים מוסמכת.
צרו איתי קשר: 050-5926666

או מלא את הטופס ואחזור אליך בהקדם

סגירת תפריט
דילוג לתוכן