8 טיפים להתמודדות עם כעס המתבגר שלך
10 טיפים להצבת גבולות בחיי המתבגר:

גבולות הם יסודות  חשובים והכרחיים להתפתחותם הבריאה של  ילדינו.

הגבולות עוזרים לבנות ולגבש את עולמו הפנימי של המתבגר בהגנה מפני דחפיו הפנימיים, פיתוח יכולתו לדחות סיפוקים, פיתוח כישוריו בשדה החברתי, טיפוח עצמאותו וחיזוק תחושת השייכות שלו.

הגבולות מסייעים גם להורים במילוי תפקידם ההורי בצורה טובה וברורה יותר למען רווחתם האישית בהנאה מעיסוקים אישיים ומקצועיים ולאפשר זוגיות תומכת ויעילה מול חינוך המתבגרים שבמשפחה.

ישנה חשיבות רבה לעשות שינויים בהצבת הגבולות בעולמם של המתבגרים, כי אותם גבולות שהתאימו לתקופת ילדותם, אינם מותאמים לצרכיהם הבוגרים, ולכן הם מסרבים לקבלם.  באחריות כל משפחה ומשפחה להגמיש את גבולותיה על פי העקרונות והערכים שהם הבסיס האיתן בניתוב יעדיהם החינוכיים בתפקידם ההורי. היות ואין מפת גבולות ברורה בין משפחה אחת לשנייה יש מקום לעצור לרגע ו"לחשב מסלול מחדש" במתיחת הגבולות שעוסקות יותר בתחומים, שבעבר ההורים לא התמודדו איתם כמו: חזרה מבילויים חברתיים בשעות לילה מאוחרות, קיום יחסי- מין, היעדרויות מבית הספר, לינה מחוץ לבית, קעקועים ועוד.. בדיקת הגבולות בתקופת ההתבגרות הינה לגיטימית וחשובה  מאוד לסלילת דרכם העצמאית ולבניית זהותם האישית כבוגרים

לסוגי הגבולות  החדשים שתחליטו לשנות ולהגמיש בתפקידכם ההורי מול המתבגרים,  ישנה חשיבות רבה ולכן יש לחשוב בכובד ראש ולהגיע להסכמות ולאחידות בשימת הגבולות בהתאם לערכים ולעולמכם הפנימי המותאם לכל משפחה ומשפחה כי :

גבולות מוגזמים עלולים לגרום למתבגרים לחוש שאיננו מבינים אותם ושאנו ההורים מנסים להשתלט על חייהם, ולחדור בצורה גסה לעולמם הפרטי.

גבולות רופפים מדי עלולים לגרום למתבגרים לחוש שהם אינם מספיק חשובים בעינינו ולמעשה וויתרנו עליהם וזה יכול להתבטא בהתנהגות שלנו ,כשהם מתבודדים בחדרם ונעדרים לעיתים קרובות מבית- הספר, אנו נמנעים לבדוק מה עובר עליהם ואין לנו את הכוחות והרצון להתמודד מול מצבי- הרוח השונים שלהם וזה עלול לערער את ביטחונם העצמי.  לכן לפני שאנו ההורים מותחים את הגבולות שלנו מול המתבגרים רצוי לברר עם עצמנו אם זה הכרחי, או פשוט אנו מתקשים לקבל את המתבגר כשווה- ערך ובעל זכויות משלו ועל- כן מחובתנו כהורים למתבגרים לשרטט את הקווים האדומים שלנו כהכרחיים כגון:

  • כאשר הם מסכנים את עצמם בתחום הגופני או הנפשי בטווח הקצר או הארוך- מחובתנו להגן עליהם בגבולות ברורים ביותר.
  • לא לאפשר להם להשפיל ולפגוע בערך העצמי ובכבודנו ובאותה מידה גם אנו ההורים נמנע לפגוע בכבודם ובערך העצמי שלהם.
  • בנושא הלימודים- יש לשים גבולות ברורים כדי לשמר מסגרת של חיי שגרה כדי שבטווח הארוך לא יפגע בדימוי העצמי שלהם. נושא הלימודים יתבסס על יחסי אמון בסיסיים בין 2 הצדדים גם אם אין זה מוסכם על ההורים.
  • במאבק על גבולות עם המתבגרים עלינו להחכים ולהבין מתי לסגת ומתי עלינו לוותר על- מנת לא לפגוע במערכת היחסים בינינו.

 10 טיפים להתמודדות הורים עם גבולות בחיי המתבגר:

  1. להיות בטוחים בדרככם כאשר אנו מקדישים מחשבה ומציבים גבולות כשאנו בטוחים ומשוכנעים בצדקתנו, קל יותר להציב אותם ולהסביר למתבגר את חשיבותם בעבורנו ובעבורם.

לדוגמא: "אין יציאה בערב שבת עם חברים"- גבול זה מאוד החלטי במשפחת כהן, כי ערך השבת והאווירה המשפחתית ביום זה, היא מאוד חשובה להורים ולהם.

  1. למקד מאמציםיש להבחין בין עיקר לטפל בהצבת גבולות בעולמם של המתבגרים. ניתן לוותר על גבולות מסוימים ולהתמקד בגבולות שהם באמת חשובים לכם. חשוב להבין שגבולות הגיוניים מאפשרים למתבגר לכבד אותם.

לדוגמא: יש חשיבות בהצבת גבול שכרוכה בבריאות המתבגר ובסכנה לחייו, כמו שתיית אלכוהול בזמן נהיגה ובכלל, או עישון סמים.- "בבית שלנו חל איסור מוחלט על עישון סם"

ניתן לוותר על– "עגיל באוזן או צביעת השיער", כי אלו דברים שחולפים וזמניים.

  1. להיות ברורים ובהירים – בהירות הגבולות היא תנאי הכרחי לתפקוד המשפחה. כאשר הגבול מטושטש ואינו ברור או שנוי במחלוקת, נוצר שטח אפור שמזמין מאבקים ומלחמות, לכן הגבולות צריכים להיות משודרים למתבגר בצורה בהירה וברורה.

לדוגמא- לא לשאול את המתבגר:" מתי תחזור הביתה ממסיבת יום- ההולדת"? אלא לומר לו:" אני מצפה ממך לחזור בשעה 11.00 ולא דקה אחרי, כי מחר יש לך בית- ספר".

  1. שדרו נחישות ונחרצות- הצבת גבולות כרוכה באי- נעימות, בתסכול, בעימות בין רצונות וצרכים. הורים צריכים להיות מוכנים להתעמת עם המתבגרים שלהם ולשלם מחיר רגשי מסוים במהלך ההתעקשות על הגבולות. שפת הגוף שלכם משדרת את כוונותיכם בהצבת הגבול גם כאשר אתם נתקלים בקשיים.

לדוגמא-: " זה לא נעים לי שאתה מתחצף אליי" ,וממשיכים להישאר במקום ולשמוע את       חוצפתו. לעומת זאת כשאנו אומרים למתבגר: " אני לא מוכנה שתתחצף אליי יותר" ועוזבים את המקום בהפגנתיות ונכנסים לחדר וסוגרים את הדלת. בשפת גופנו אנו משדרים שאיננו מוכנים יותר לשמוע את החוצפה שלו.

  1. היו עקביים בהחלטותיכם – כאשר קובעים ומחליטים על הגבול, עלינו לדאוג לקיימו בכל האירועים הקשורים אליו, אחרת חוסר עקביות מבלבלת את עולמו של המתבגר ופוגעת בתהליך הלמידה שלו. ללא עקביות מצד משים הגבול, המתבגר חווה את ניצחונותיו לא כתהליך חיובי, אלא כאישור לכשרונו המניפולטיבי. אם משהו חשוב לנו, אז הוא חשוב בכל יום, כל היום ובאופן תמידי.

( ניתן לעיתים להתגמש, אבל חייבת להיות סיבה לכך, למשל- " בגלל יום ההולדת שלך, אסכים שתישן הלילה אצל חברך הטוב".)

דרישה עקבית נקלטת היטב מדרישה מקוטעת ומזגזגת.

לדוגמא- " במשפחתנו חל איסור מוחלט לישון אצל חברים עד גיל- 18, אך          

                   אנו מאפשרים שחברים  שלכם ישנו  אצלנו."

חשוב להורים לעמוד בגבול זה ולא לזגזג, כי זה יבלבל אותו ויערער את חשיבות הגבולות.

  1. שפה אחידה ומוסכמת בין ההורים – הצבת גבולות במשפחה, זה עניין לגיטימי שלא תמיד תהיה הסכמה עליהם ושתהיינה שתי דעות סותרות.

חשוב לנו כהורים לנהוג בכבוד הדדי ובסובלנות, ולהבהיר שעם אבא מותר ועם אמא לא.

לדוגמא- אבא מאפשר לבנו בן ה- 16 לעבוד לפרנסתו לאחר הלימודים, ואילו האם מתנגדת לכך, בשל רצונה הרב שישקיע את זמנו בשיפור הישגיו הלימודיים.

באחריות ההורים לתחום זאת בהצבת גבול שיאפשר לאזן את דעותיהם המנוגדות ולהגביל בזמן מוקצב שיוסכם על כולם.

  1. להציב גבול בצורה עניינית ומכבדת – הורים רבים מאבדים עשתונות בהצבת גבולות ומדברים בצורה שאינה מכבדת את המתבגר. הצבת גבולות בצורה לא מכבדת תשפיל את המתבגר ותגרום למתבגר להילחם בהורה ולעשות לו "דווקא".

טון הדיבור כלפי המתבגר חשוב שתהיה בצורה עניינית ומכבדת.

לדוגמא- מתבגר שטורק את הדלת ובועט בכיסאות, הורים רבים כועסים וצועקים על המתבגר כך:" אם תמשיך לטרוק דלתות ולבעוט בכיסאות, אעקור לך את הדלת ואעיף אותך מהבית".

 ניתן לומר לו בצורה מכבדת: " אצלנו בבית מכבדים את הרכוש הציבורי ואיננו מסכימים לזלזול ולהתנהגות שכזאת".

  1. אנו מהווים בעבורם כמודל לחיקוי – יכולתו של הורה להדגים בהתנהגותו האישית את הגבולות אותם מורה למתבגר שלו, היא תנאי הכרחי לכך שהמתבגר שלו יקיים את גבולות אלו (עמית, 2004).

הורה שאומר למתבגר שלו- " לא" והוא בעצמו אינו מקיים את ההוראה, הוא נותן למתבגר שלו מסר כפול והרסני. כדאי שהורים יבדקו תחילה את יכולתם הכללית לשים לעצמם גבולות, כמודל הזדהות למתבגר. הורים נוטים לחשוב שלהציב גבול פירושו להגיד ל"אחר" מה לעשות זאת טעות איומה, כי בהצבת גבולות למתבגר, אני מציב גבול רק לעצמי.

לדוגמא" אצלנו בבית לא משתמשים בניידים במהלך ארוחות המשפחתיות, כי זה זמן האיכות שלנו לשוחח יחדיו".

ואותם הורים מפרים גבול זה כשהם מצדיקים זאת בפני המתבגר:" זה חשוב הפעם, כי זה קשור לענייני העבודה".

  1. . הציבו גבולות מנומקים בשיתוף והתייעצות – רצוי ללוות את הגבולות שאנו מחליטים עליהם במשפחה בהסבר הגיוני וקצר. רצוי שגם הצבת הגבול תהיה מלווה בהסבר ובהצעת חלופות אפשרויות לאיסור שהוצע.

בהצבת גבולות בעולם המתבגרים עלינו להשקיע בהסבר ארוך יותר ומלווה בחלופה הגיונית וניתן להציב חוקים וגבולות בשיתוף והתייעצות עם המתבגרים על- מנת ליצור חוקים יעילים ומשמעותיים בעבורם.

לדוגמא- " אנחנו מסרבים ומתנגדים לחלוטין לאפשר לך להוציא רישיון על אופנוע, בשל הסכנה בכך, אבל נסכים בשמחה לאפשר לך לימודי נהיגה על מכונית".

  1. להשתמש בחיזוקים חיוביים מאשר בעונשים- פרס על התנהגות טובה יעיל יותר מכעס או מעונש על התנהגות רעה. עונש מפסיק במקרה הטוב התנהגות רעה, אך איננו מכוון להתנהגות אחרת חיובית. הוא גורם פעמים רבות למרירות ולעויינות . חשוב שהחיזוק יינתן עבור הישגים חלקיים, ואפילו קטנים ולא רק עבור התוצאה וההישג הסופי. זאת משום שתהליך הלמידה הוא הדרגתי, ורצוף עליות ומורדות.

לדוגמא- "אני מאוד מעריכה את האחריות שלך ואת הרצינות שלך בעזרה הרבה שאתה מעניק לי בהכנת ארוחת צהרים כל יום לאחים שלך, כשאני בעבודה"

כדאי להקפיד על מספר עקרונות במתן עונשים-

להעניש בצורה שקולה – במקרים בהם מוצו כל הדרכים האחרות ללא הועיל, כדי שהעונש יעזור ולא יזיק . העונש  יינתן לאחר שיקול דעת יסודי  ובהסכמה הורית משותפת  ולא כתגובה אימפולסיבית של אחד ההורים.

  • חשוב שהמתבגר ידע מראש מהי ההתנהגות שעליה הוא ייענש.
  • חשוב שיהיה קשר בין העונש למעשה עליו נענשים. עונש שרירותי, שאינו קשור למעשה שבעטיו הוא ניתן, יוצר התמרמרות ולעיתים קרובות אינו משיג את מטרתו.
  • יש להימנע ממתן עונש גופני, כי ענישה גופנית מעבירה מסר שהוא אינו רצוי, המתבגרים מפרשים את המכות כדחייה וכחוסר אהבה.

חשוב לזכור-

במערכת היחסים עם המתבגרים עלינו לנסות לאזן בין גמישות לקשיחות בהתנהלותנו מולם ולנסות להבין אותם ואת עולמם הפרטי. בדרך זאת הם יבינו שאנו רואים בהם כבוגרים שווים ובמקרים שאיננו מסכימים עימם, אנו יכולים לשדר הבנה מאכזבתם מאתנו ונאפשר להם להבין שניתן לאהוב אותם גם כשאנו לא נעתרים לדרישותיהם ובדרך זאת יבינו שגם כשיש חילוקי דעות ומחלוקות בינינו זה חלק מקיום קשר חם ואמיתי במערכת יחסים כה ארוכה בינינו. תפקידנו כהורים הוא: לאהוב, לטפח, לחנך, ולהציב גבולות ברורים, ברגישות ובנחישות בעולמו של המתבגר, כדי ליצור רשת- ביטחון המגוננת עליו כשהוא מועד.

 

                                      

                                     מקווה שמצאתם מענה לצרכים שלכם במדריך שלי.

יפה כהן – מנחת הורים ומשפחה מוסמכת, מנחה ומאמנת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז -ADHD- מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית, מאמנת מתבגרים- בוגרת מכון אדלר וחברה בלשכת המאמנים בישראל. 

 יש חשיבות לנו ההורים, בקבלת הנחייה אישית לרכישת כישורים להתמודדות יעילה יותר, מתוך כבוד, אמונה, הבנה, קבלה ותמיכה ליצירת אווירה נעימה ומכבדת.

 

אני כאן עבורכם!
יפה כהן, מאמנת אישית ומנחת הורים מוסמכת
צרו איתי קשר –  050-5926666

 

או מלא את הטופס ואחזור אליך בהקדם

סגירת תפריט
דילוג לתוכן