8 טיפים להתמודדות עם כעס המתבגר שלך

8 טיפים להתמודדות עם כעס המתבגר שלך

8 טיפים להתמודדות עם כעס המתבגר שלך
8 טיפים להתמודדות עם כעס המתבגר שלך

 כעס הינו תגובה רגשית ונורמטיבית, רגש הכעס מתעורר בנו כאשר אנו מבחינים שמשהו השתבש בסביבה שלנו וישנו גורם כלשהו שמאיים על הרווחה הנפשית שלנו או על ביטחוננו הפיזי. ריבוי הקונפליקטים בין ההורים למתבגרים מעוררות הרבה פעמים את רגשות הכעס אצל המתבגרים. תגובות וכעסים של המתבגרים מעוררים בנו חרדה ופחד שמצביעים בפנינו את אובדן השליטה שלנו בעצמנו ובסמכות ההורית שלנו וזה מוביל אותנו לשלוט במצב בכך שאנו כועסים ונוזפים בהם בחזרה ונוהגים בהם בחוסר כבוד ובשליטה עליהם. אווירה זאת איננה תורמת למערכת היחסים בינינו, כי אם אנו לא שולטים בכעסים שלנו כיצד נוכל ללמדם לשלוט בכעסיהם. יש לנו הזדמנות לצמיחה ולמידה מתוך הקושי והתסכול שאנו חווים איתם ללמוד על רגשותינו ומה מנהל אותנו, להתחבר לעצמנו ולמתבגר שלנו. על- פי הגישה האדלריאנית שלכל אדם יש את ההנחות ואמונות היסוד על עצמו ועל חייו ולכל אחד יש את הפרשנות הסובייקטיבית

לאירועים שהוא חווה בחייו ואותה פרשנות שהוא נותן  לאותו אירוע הוא יוצר את רגש הכעס ומוביל אותו להתנהגות רוטנת מול הוריו ומול הסביבה הקרובה. מתבגרים החשים תחושת השפלה, דכדוך, דחייה חברתית ובדידות יאבדו את תחושת הערך העצמי שלהם ואת כעסם הרב יפנו כלפי הוריהם, כלפי הסביבה והחברה.

מתבגרים שגדלו כילדים מפונקים ויחוו בקשיים ותסכול, הם יאשימו את הוריהם בכך שהם התרשלו בתפקידם להגן עליהם, ולכן הם כועסים על כך שלא העניקו להם את היחס והכבוד שהם ראויים להם.

מתבגרים שמנועים בחייהם בשליטה, יחושו כעס בכל הזדמנות שהשליטה נשמטת מידם.

הכעס עבור המתבגרים הופך להיות האמצעי להשגת מטרותיהם. הוא לומד שהכעס גורם להוריו לפחד ממנו והם עושים כל מה שהו רוצה.

ישנם מתבגרים שעוצמת הכעס שמציפה אותם אינה באה לידי ביטוי בביטוי חיצוני, אלא הם נסגרים פנימה ונאלמים.

כעס נוצר ומציף אותנו כאשר הציפיות שלנו אינם מתממשות.

כעס נוצר כשהמתבגר חש מתוסכל ושואף לשנות את הסיטואציה המתסכלת מדרכו.

כעס נוצר כשמישהו פוגע ומבקר אותי כשהוא משתמש במילות גנאי ופוגע בערך העצמי שלי.

כעס נוצר כשהוא נוגד את עולם הערכים שלי.

כעס נוצר מסיבות הורמונאליות בשל שינויים גופניים שחלים בגופם.

המתבגר משתמש בכעס על ה"אחר" וכך הוא מצליח להתנתק מרגשותיו הקשים כלפי עצמו ומצליח להרגיש טוב יותר עם עצמו. התנהגות זאת גוררת לא פעם להתרחקות ורתיעה של ההורים מהם.

תחושת הכעס הינה תחושה טבעית אך עלולה לפגוע בבריאותו של המתבגר.

כעס מתמיד מצביע על דרכי התנהגות המוטבעים באישיותו של האדם.

לפניכם רשימת 8 טיפים שיעזרו לכם:

טיפ ראשון – תנשמו ותירגעו:

כעס בגיל ההתבגרות הוא תופעה טבעית שמשרתת תפקידים פסיכולוגיים שונים, כך שהעובדה שהמתבגר כועס לא אומרת בהכרח שאתם הורים גרועים. המתבגרים שלנו מנסים לפתח עוד דרך לשרת תהליך משמעותי ועמוק של חיפוש עצמי, התגבשות ועצמאות.

לדוגמא: "בני בן ה-15 נובח עליי ואני מרגישה שלא מגיעה לי יחס כזה ממנו."

התנהגות זאת מעוררת בנו ההורים תגובות רגשיות עזות כשחלק מאתנו יפגעו וינתקו מגע, בשל המבט המזלזל או המתנשא, או שהמתבגרים "נובחים" עלינו וטורקים בפנינו את הדלתות.

עלינו ההורים להשכיל ולהבין שזה לא אישי נגדנו, עלינו לנשום נשימות עמוקות ולמצוא את הרגע נכון לשיחה.

טיפ שני- היו קשובים למתבגר שלכם: 

יצא לכם פעם לכעוס על מישהו שמפנה לכם את הגב? אם כן, אתם יודעים בוודאי כמה מעליבה, מתסכלת ומכעיסה התנהגות זאת. בתקשורת עם המתבגר שלכם, גם כשהוא כועס ורוטן עליכם, הקשיבו לדבריו ונסו להבין מה מציק לו ואם הכעס בא לידי ביטוי באופן לא לגיטימי, הזמינו אותו לשיחה מאוחר יותר, אחרי שהרוחות יירגעו.

כשאדם חש שהקשיבו לו והבינו אותו, נוצרת מוכנות, חמימות ופתיחות לשיח ותקשורת מכבדת. שלב זה של הקשבה והבנה הדדית היא הבסיס לשיתוף פעולה, הבנה והסכמה.

לדוגמא: " האם התכוונת ל…., האם הבנתי אותך נכון?"

טיפ שלישי – שמים גבולות לכעס: 

חשוב לתת לגיטימציה לכעס ולהקשיב לתחושותיו ותסכוליו של המתבגר, אך חשוב לא פחות לשים גבולות ולמנוע ביטויי כעס בלתי לגיטימיים כקללות, צרחות, זריקת ושבירת חפצים ואפילו "סתם" דיבור פוגעני. במצבים מתוחים וכעוסים עלינו אפילו להתרחק, לתת לסערה לחלוף ולחכות לרגע טוב יותר כדי ליצור מגע.

לדוגמא: " אני מבינה את הכעס שלך ויש סיבה מוצדקת לכעס שלך, אך אינני מוכנה שתדברי אליי באופן מעליב ומשפיל וזה קו אדום מבחינתי".

כדאי להימנע מאמירות כמו: " היא השתגעה, ההורמונים משתוללים אצלה.."

טיפ רביעי- היו אתו גם כשהוא כועס: 

גם אם פעמים רבות הכעס של המתבגר הוא הדרך שלו לסמן לכם שהוא "אדון לעצמו" ואינו זקוק לכם, תהיו בטוחים ,שהוא עדיין זקוק לכן וקשור אליכם וחשוב להם לראות מולם הורים שיעניקו להם ביטחון ויציבות ויקרינו סמכותיות, לכן, אל תאפשרו לכעסים המופיעים במהלך גיל ההתבגרות להפוך לגורם מרחיק ומנתק, ואל תענישו את המתבגר ב"ברוגזים" והתרחקות.

לדוגמא: "אם לא תדבר אליי יפה, לא אתייחס אליך ולא אדבר אתך בכלל".

יש לומר למתבגר: " אתה יקר לי וחשוב לי, אך טון זה, אינו נעים לי בכלל".

אין לנו את הפריבילגיה להיות ברוגז עם ילדינו, אך חשוב שנבהיר להם מה דעתנו על תקשורת מכבדת, עניינית ובעיקר נעימה.

טיפ חמישי- מאזנים בין אחריות לאשמה: 

המתבגר כועס ומתוסכל בצדק? אם המתבגר הטיח בכם האשמה שנראית לכם מוצדקת, הבהירו לו שאתם מבינים את טענתו ושתיקחו אותה לתשומת ליבכם, אך שימו לב לא להיכנס לסחרור של אשמה ושל ניסיונות פיצוי.

לדוגמא: " טעיתי שהעלבתי אותך ליד החברים שלך, אני מתנצלת ומבקשת את סליחתך"                                                   

אין לומר: " אני אשמה ולוקחת אחריות על שפגעתי בך. אני מתנצלת ואפצה אותך בקניית טלפון חדש שכה רצית".                 

טיפ שישי – היו מודל חיובי להתנהגות אחראית וחיובית: 

על המתבגר לפתח מיומנויות התמודדות טובות יותר. הדגימו בעצמכם כיצד לכעוס ובו זמנית לשלוט בתגובותיכם ולמנוע מהן להפוך לפוגעניות. העלבון של ההורים שחטפו דלת בפנים מהמתבגר שלהם, הוא גדול והפתרון טמון במצב הרתיחה של שני הצדדים. טריקת הדלת מאפשרת לכל אחד מהצדדים הניצים לפרוש לפינתו ולפשפש אתם צורחים, מאבדים שליטה ומתנתקים מהאדם השני בשעת כעס? אל תצפו במעשיו. הדבר הנכון הוא להבליג על הטריקה ולבחון היטב לא רק את תגובתה, אלא גם את חלקנו, והאופן שבו התבטאנו. רק אחרי שכולם נרגעו אפשר לדון בנושא ורצוי בזווית חדשה. הרגיעה ושיקול הדעת שאנו מקרינים תורמים לצינון האווירה וזה חשוב.

לדוגמא: "כעסתי על בן-זוגי וטרקתי את הדלת בכעס רב ויצאתי מהבית להליכה". חשוב מאוד לשוחח עם המתבגרים, שגם אנחנו עושים טעויות ואתנצל בפניהם , שאחשוב על דרך אחרת לשחרר כעסים אלה. איננו יכולים לדרוש מהם גבולות שאנו לא מקיימים אותם.

טיפ שביעי – זהו את הכעס המופנם שבו: 

מתבגרים אשר מתקשים להתמודד עם כעס שהם חווים, ובפרט כלפי דמויות משמעותיות כמוכם ההורים, עשויים להתמודד עם רגשותיהם דרך מנגנון לא מודע של היפוך ולהפנות את כעסיהם פנימה. כעס שמופנה פנימה עשוי לבוא לידי ביטוי בסימפטומים רגשיים שביניהם סימפטומים פסיכוסומאטיים, דיכאון או הפרעות אכילה. לכן, אם המתבגר שלכם מפגין סימפטומים מסוג זה ובו זמנית נראה "נחמד מדי"- קחו בחשבון שיתכן וכעסים איתם הוא לא מסוגל להתמודד הם מוקד הבעיה.

לדוגמא- " הבת מסתגרת לאחרונה בחדר, ואינה מספרת ומשתפת אותי בכל מה שנעשה בעולמה האישי, בשונה מהעבר ואני רואה שהיא מאוד שמנה בשבועות האחרונים".

הצעה- לנסות לברר עם חברות , או אנשים שקרובים אליה, כדי לעזור לה.

טיפ שמיני – פונים לסיוע מקצועי: 

חלק גדול מהמתח במערכות היחסים של הורים ומתבגרים נעוץ בלחץ שעלינו לפתור מידית כל בעיה, כי בעיני המתבגרים הכול מוצג כחשוב ודחוף. עלינו לקחת את הזמן ואת המרחב הדרוש ללמוד את הסוגיות החינוכיות המורכבות שגיל ההתבגרות מציב בפנינו. עלינו לפעול מתוך ביטחון ולא מתוך חשש ולחץ. כשמערכת היחסים בין ההורה לנער המתבגר מלווה בכעסים עוצמתיים, נדרשת מההורים הסתגלות מחודשת לתפקיד ההורי, הסתגלות מסוג זה מלווה לא פעם בקשיים.

ובמקרים אלו מומלץ לפנות למנחת הורים, מאמנת מתבגרים, שתקנה מיומנויות התמודדות וכלים יעילים להתמודדות עם הכעסים, ותסייע להבין האם המתבגר עצמו זקוק גם כן לעזרה מקצועית.

לסיכום !

באחריותנו ההורית לנסות להבין את התסכול ואת הכעסים של המתבגרים שלנו, עלינו לאפשר להם לכעוס ולהביע את רגשותיהם הסוערים ואין לנו מקום לכעוס ולהעניש אותם, כי זהו המסע שלהם לנפרדות מאתנו על- מנת לסלול את דרכם האישית לעצמאות. בשדה החברתי עליהם להתמודד מול מהמורות שעומדות בפניהם והכעסים שלהם.

הם לא תמיד נגדנו אלא בעבורם ולמענם. כשאנו נוקטים בכעסים ועונשים כלפיהם אנו למעשה מערערים את מערכות היחסים שלנו איתם.

   

                                      

                                     מקווה שמצאתם מענה לצרכים שלכם במדריך שלי.

יפה כהן – מנחת הורים ומשפחה מוסמכת, מנחה ומאמנת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז -ADHD- מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית, מאמנת מתבגרים- בוגרת מכון אדלר וחברה בלשכת המאמנים בישראל. 

 יש חשיבות לנו ההורים, בקבלת הנחייה אישית לרכישת כישורים להתמודדות יעילה יותר, מתוך כבוד, אמונה, הבנה, קבלה ותמיכה ליצירת אווירה נעימה ומכבדת.

 

אני כאן עבורכם!
יפה כהן, מאמנת אישית ומנחת הורים מוסמכת
צרו איתי קשר –  050-5926666

 

או מלא את הטופס ואחזור אליך בהקדם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן